דוחות בדיקה סביבתית ע"י מעבדות מוסמכות

אנו מצאנו לנכון מפאת חשיבות הנושא, ולאחר שדר' אלעזר איל-ביקלס שימש כמומחה מטעם התובע בתיק זה והוא אשר העלה את הדוחות ותוכנם בחוות דעתו, לפרסם את חלקי החלטת בית המשפט.
 
"בפניי בקשה להגשת 6 דוחות סביבתיים שנערכו ע"י המכון לבריאות תעסוקתית בין 1990 - 1996 והומצאו לתיק ביהמ"ש, בצרוף תעודת עובד ציבור של שרות התעסוקה. הדוחות נערכו במפעל הנתבעת באשר לכמויות פורמלדהייד ופנול (ממיסים/חומרים אורגניים) שנמצאו באותם המועדים, במחלקות שנבדקו."
 
"טוען ב"כ הנתבעת שחלק ארי מהדוחות נערכו בשנים לאחר שהתובע הפסיק לעבוד במפעל ובמחלקות בהם התובע לא עבד כלל. ככל שלא מדובר בבדיקות שנעשו בתחנת עבודה של התובע במועד שהוא עבד, אין הם רלוונטים למחלוקת בתיק זה."
 
"ראשית, אתייחס לשאלות בקשר "לעיתוי" ולרלוונטיות.
אין מחלוקת שהתובעת לא גילתה חלק ממסמכים אלה בגילוי מסמכים, ככל שלטענתה (גם דהיום) שהם אינם רלוונטים.
התובע הועסק ע"י הנתבעת מ - 1977 עד 1993 . התביעה הוגשה ב - 1995 ומתנהלת עד היום. המחלקה בו עבד התובע מ - 1977 עד 1987, נשרפה במהלך השנים ואינה קיימת עוד.
התובע טוען כי הוא חלה במחלה בדרכי הנשימה בגין תנאי עבודה לא נאותים וחשיפה לחומרים מסוכנים, שהובילו למחלותו. אין ספק שהשנים הרבות שעברו והנסיבות שתוארו מקימים בפני התובע קושי ראייתי אובייקטיבי, ככל שמוטל עליו להרים את הנטל על פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". איני סבורה שיש להחמיר עם התובע בגין "העיתוי" של בקשה זו, ככל שחלק מדוחות אלה התגלו לו לטענתו, לראשונה, בעקבות הגשת תעודת העובד ציבור, אליה הם צורפו . אין על כן המדובר במסמכים שהיו בשליטתו או בידיעתו, קודם לכן "ושהוסתרו". לא כך הדבר, באשר לנתבעת , כאשר מסמכים אלה היו בידיעתה ובשליטתה, אך היא בחרה שלא לגלותם, מחמת סברתה שאינם רלוונטים."
 
"באשר לרלוונטיות, איני סבורה שיש לסתום על דוחות אלה את הגולל ולפסלם בגין "חוסר רלוונטיות", בשלב זה.
התובע מבקש ללמוד על "שיטה" ו/או "נוהג" בעבודה במפעל של הנתבעת במהלך העבודה בתקופה של שנים ולהקיש מהם על הנסיבות שחלו במועדים הרלוונטיים לתביעה. אלה הם שאלות של מאזן ומשקל ושאלות אלה נבחנות במסגרת הדיון הכולל בתיק. אין מחלוקת שהמכון לבריאות תעסוקתית לא ערכה בדיקות מדי יום של כל המחלקות של הנתבעת, במהלך השנים. באם ועד כמה ניתן להסתמך על ראיות מסוג אלה, ולהקיש מהן על מחלוקת באשר למועדים אחרים, אינם שאלות שמן הראוי להכריע, מלכתחילה, בפסילת הגשת הדוחות מחמת "חוסר רלוונטיות"."
 
"יתרה מכך, הנני סבורה, שהמצב הכללי, לאורך שנים, של תנאי העבודה במפעל יכול להמצא כרלוונטי, במסגרת הכרעת המחלוקת הספציפית נשוא תיק זה, במיוחד לאור הקשיים הראיתיים , האוביקטיביים, שציינתי דלעיל.
אין על כן לפסול את הגשת הדוחות מחוסר רלוונטיות בשלב זה ושאלת משקלם במסגרת מכלול הראיות, אינה מונחת להכרעה בשלב זה. אין גם להחמיר עם התובע בגין העיתוי של בקשתו ולמנוע את הגשתם בשלב זה של הראיות, כל זאת מן הטעמים שציינתי לעיל."
"באשר ל"סיווג" הדוחות, על פי דיני הראיות יש לציין שאין מחלוקת שדוחות אלה הוזמנו ע"י הנתבעת בעצמה, מכח הוראות חוק ארגון פיקוח על עבודה ופקודת הביטוח בעבודה (נוסח חדש 1970 )והתקנות על פיהן.
ס' 2 לחוק מטיל חובת ביצוע ניטור סביבתי בתדירות של לפחות פעם בשנה,על מפעלים בו עובדים עם/או בסביבת הגורמים המזיקים המפורטים בתוספת הראשונה.
ברשימת הגורמים שפורטו בתוספת הראשונה ניתן למצוא, בין היתר, פנול ופורמלדהייד. החוק מחייב את המעביד לבצע את הבדיקות באמצעות מעבדה שהוסמכה לכך ע"י המדינה והבדיקה מתבצעת על פי מבדקים, כללים וערכים שנקבעו בתקנות. החוק מסמיך את הבודקים והפקחים להכנס ולבצע בדיקות ולקחת דגימות ואוסר על מי מטעם המעביד להפריע לעבודתם (ראה ס' 211 ו-235)."
 
"בדיקות אלה מתבצעות אך ורק ע"י בודקים מעבדתיים שהוסמכו ואושרו לכך. מוטלת אף חובה בדין לשמר את נתוני ותוצאות הבדיקות למשך 20 שנה !
כמו כן, מוטל על המעביד חובה לפרסם את תוצאות הבדיקות במפעל ולהבאתם לידיעת העובדים (ס' 3 לתקנות הנ"ל)."
 
"פקודת הבטיחות בעבודה מורה כי תעודה הנחזית כתעודה שנערכה בדבר תוצאות אנליזה, ע"י מי שהוסמך לכך, תהיה קבילה לראיה על הדברים האמורים בה, אולם כל צד רשאי לדרוש שמי שעשה את האנליזה יקרא להעיד (ס' 211 (ד)). הוראה זו דומה להוראות החלות בדבר תעדות עובדי ציבור ורשומות מוסדיות ומלמדת על כוונת המחוקק לסווג בדיקות אלה, כרשומות מוסדיות.
כמו כן, הוראה זו הינה הוראה מיוחדת בדיני הראיות ותחולתה יפה להליך פלילי או אחר שננקט כנגד המפעל, בהסתמך על אותם הבדיקות והוראות החוק.
מטרת חוק הבטיחות בעבודה ופיקוח על העבודה, בכל הקשור למפעלים העוסקים בחומרים שהוגדרו כבעלי סיכון, הינה חד משמעית. הבטחת בטחונם של אלה העובדים ובאים במגע עם חומרים אלה. הבדיקות שנערכו עפ"י הוראות אלה נועדו למעקב ושיקוף מצב קיים, מחד - וכדי למנוע היווצרות וקיום מצבים מסוכנים, מאידך. הוראות אלה נועדו להגן על עובדים בכלל, ולהגן אף על התובע ,בפרט. הגנה זו מתגשמת, בין היתר ביכולתו של התובע לבקש להגישם כראיה מטעמו בתביעה שכזו, כנגד המפעל."
 
"אין בפניי כל טענה שהנתבעת, אשר הזמינה בדיקות אלה על פי דין (והיתה אמורה לפרסמם בקרב העובדים) השיגה על תוצאותיהם או ערערה או בקשה לערוך בדיקה חוזרת (על פי הוראות החוק) ובכך הנתבעת אף הביעה בהתנהגותה, הסכמה לתוצאות שנרשמו בדוחות.
ניתן אף לטעון שדוחות אלה מהווים הודאת בעל דין מטעם הנתבעת, לכל האמור בהם. לצורך עניין זה, המכון נבחר ע"י הנתבעת כשלוח שלה, לבצע את הבדיקות שהיא מחוייבת בהם על פי דין ודוחות אלה שמשו "כהודאה" מטעמה, בפני הרשות המוסמכת מחד ובפני עובדיה מאידך, כשיקוף של המצב, האמיתי, הקיים בשטח.
לעניין "הודאת בעל דין", מדובר, שוב, בשיקול המטה את הכף לקביעת קבילותם, להבדיל משאלת משקלם. (ראה דיני ראיות, חלק ג', הרנון - הודאת בעל דין והודאה שילוחית)."
 
"אף אם אין המדובר במסמכים שיש להחיל עליהם כללי "הודעת בעל דין" הרי שכוונת ומטרת המחוקק בקביעת הכלל הראייתי שבס' 211 (ז) לחוק הבטיחות בעבודה, היתה להקנות לדוחות אלה כשירות ראייתית."
 
"לאור כל האמור ולסיכום, הנני סבורה שדוחות אלה הינם קבילים הן באשר לעצם קיומם (כפי שעולה מתעודת עובד הציבור) והן לכאורה, כראיה לנכונות תוכנם.
במילים אחרות, התובע זכאי להגישם באמצעות תעודת העובד ציבור, שהוגש, כראיה לנכונות תוכנם."
 
"אין באמור לפגוע בזכות הנתבעת לדרוש לחקור את עורכיהם."
 
לסיכום:
ניתן ללמוד מגישת בית המשפט שאם לא הגבנו ולא בקשנו בדיקה חוזרת, הרי שהסכמנו לתוצאות של המעבדה המוסמכת על כל המשתמע מהם, ובעת הצורך, הנתונים שהובאו יכולים להוות עדות מכריעה לעניין מצב תנאי הסביבה בזמנים הרלוונטים.