לא כל נתבע צריך להיתבע

תביעת שיבוב
ת"א 15887-04-10, מחוזי מרכז – לוד, כב' השופט אהרון מקובר
המל"ל נגד נ.צ.ב. בניה והשקעות בע"מ (בעלי המבנה - משכיר), עדן בריאות טבע מרקט בע"מ (שוכר), ענק המזגנים/טורנדו (קבלן משנה), מרדר אלי (חשמלאי)

הנפגע עבד על פיגום נייד על גלגלים בגובה ארבעה מטרים לצורך התקנת תעלת מיזוג אויר באתר. הנפגע נפל מהפיגום לאחר שמעבידו, הזיז את הפיגום ואחד מגלגליו נתקל בצינורות שבלטו מהרצפה וגרמו להתהפכותו. התובע הגיש התובענה נגד הנתבעים לשיבוב הגמלאות ששילם ועודו משלם לנפגע.

מתצהירו של נציג הקבלן המשנה עולה כי השוכר פנה לקבלן המשנה על מנת שיתקינו מערכת מיזוג אוויר בזמן שהמשכיר טרם השלים את עבודות הבניה באתר מטעמו וטרם נמסרה החזקה בו לשוכר. במועד התאונה, החזקה באתר הייתה אפוא עדיין בידי המשכיר שביצע בו עבודות שונות, למעט עבודות המיזוג שבוצעו על ידי הקבלן המשנה, שהזמינו את מעסיקו של הנפגע. השוכר הוא זה שתכנן את בניית מערכת המיזוג בהתאם לצרכיה. המשכיר טוען מנגד שסיים את בניית השלד כנדרש בהסכם השכירות והעבירו את החזקה באתר לשוכר טרם קרות התאונה.
מועד התאונה היה לאחר שהחשמלאי התקין את מערכת הצינורות על רצפת הבטון ועליה יצקו את הרצפה.
בעת התאונה היו באתר בעלי מקצוע שונים, הן מטעם המשכיר לביצוע עבודות שונות להשלמת המבנה, הן מטעם השוכר לביצוע עבודת התקנת מיזוג האוויר, החשמל במבנה ויציקת הרצפה השנייה.

לפי בית המשפט הנכבד, בענייננו, יש לראות את המשכיר מזמין העבודות השונות, כמבצע הבניה וחובות מבצע הבניה, כל עוד זו לא הסתיימה, מוטלות עליה. בנסיבות אלה נושא אפוא "מבצע הבניה", קרי המשכיר, באחריות כפולה– האחת, לאי-מינויו של מנהל עבודה, השנייה, לאי-מילוין של הוראות בטיחות במסגרת עבודות הבניה.
בענייננו, נקבע על ידי מפקח העבודה שהתאונה ארעה כיוון שהפיגום לא היה תקני, העובדים עליו לא צוידו בציוד מגן וכנדרש ובעיקר- כי הפיגום הוזז כאשר אנשים עמדו עליו בניגוד לתקנות.

בית המשפט הנכבד קובע כי השוכר - כמזמין עבודות לא יכול להתנער מאחריות ולטעון כי לא החזיק באתר. היה על השוכר למנות אדם מטעמה שיפקח על העבודות הנעשות עבורה ומטעמה באתר, גם אם באמצעות קבלני משנה שלה. אמנם החובה למנות מנהל עבודה כללי באתר לא רבצה לפתחו, שעה שחובה זו היתה מוטלת על מבצע העבודה, אך יש לשוכר אחריות לנעשה במקום אליו הזמין ביצוע עבודות התקנת מיזוג אויר, עבודות חשמל ויציקת רצפת בטון שנייה על הצנרות השונים.

הקבלן המשנה היה אחראי להתקנת מערכת מיזוג האויר, לרבות תעלות הפח. משכך, היה צריך לפקח על ביצוע ההתקנה. גוף שהוזמן לבצע עבודה ומתקשר עם קבלן משנה לביצועה אינו יכול להתנער כליל מאחריותו לנעשה באתר בעבודה זו. יש לו אחריות לעבודה שהוזמנה אצלו, ואם לא עשה דבר בעניין זה עליו לשאת באחריות.

בדו"ח מפקח העבודה נקבע שבמקום בלטו צינורות בגובה 30 ס"מ. אין חולק שצינורות בולטים אלו היוו מכשול ומקום סכנה. לשם כך נועדו הוראות הזהירות והבטיחות שהופרו במקרה שלנו. כך גם סבר ד"ר אלעזר איל-ביקלס שהגיש חוות דעת מומחה מטעם החשמלאי.
החשמלאי לא הניח שלטי זהירות שכן סבר שאין מתפקידו לעשות כן. החשמלאי לא היה אחראי ליציקת הרצפה על הצינורות. הוא סיים את עבודתו ועזב את המקום בהתאם למה שאמרו לו, ועדותו בעניין זה לא נסתרה. לאחר שעזב נעשתה יציקת הרצפה על הצינורות כשחלקם נותרו בולטים בכדי לאפשר חיבורם מאוחר יותר.
אחרי היציקה של הבטון היה מקום לסמן את המוטות שנשארו בולטים מן הרצפה. באותו שלב, החשמלאי כבר לא היה באתר, לאחר שנאמר לו שיחזור רק כשיקראו לו. היה זה מתפקידו של מנהל העבודה לדאוג לאמצעי הזהירות. כאמור, האחראים לבניה באתר ומזמיני העבודה לא מינו מנהל עבודה או מפקח ולא היו כאלה במקום.
בית המשפט קובע כי לא נראה שבנסיבות אלה יש להטיל על החשמלאי אחריות לתאונה.

פעמים רבות אנו רואים פסקי דין הפוטרים חלק מהנתבעים מאחריות. יש לזכור כי גם בעת זיכוי נתבע נוצרה עוגמת נפש ולעיתים גם הוצאות לא רצויות.



פנו אלינו להזמנת פגישה/חוות דעת משפטית

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
9 + 14 =