חשמלאי מסוייג וחשמלאי שרות

סוגי חשמלאים ורשיונות
חשמלאי מסוייג וחשמלאי שרות
מי מוסמך לטפל בחשמל?
הפננו שאלה למפקח עבודה ראשי, אינג' פטר מגנוס, בדבר התערבותו ועזרתו בארגון קורס להסמכת חשמלאים מסוייגים וחשמלאי שירות. תשובתו שנתקבלה היא שאין הנושא בתחום האגף לפיקוח על העבודה.


 
להלן תגובתנו:
1. אמנם ברור, ידוע ואף נקבע בתקנות לענין הסמכת חשמלאים שהאגף להכשרה מקצועית ופיתוח כח-אדם הוא האחראי.
 
2. אולם בתקנות השונות, כפי שיפורטו להלן, הובאו חובות החלות על מעסיקים ואל עובדים, הבאים לשמור על שלומם ובטיחותם, עת שהם עוסקים בחשמל.
 
    מאחר שמתפקידיו של אגף הפיקוח על העבודה, גם פיקוח על מניעת סיכונים בדרך כלל ומאחר שהחשיפה לחשמל בהתאם לסוגי המתח (ישר או חילופין) ובהתחשב בעוצמת הזרם, יכול להיות גורם פטלי, הרי שמדובר בסיכון שיש לזהותו, למנעו, לפקח על העיסוק בו ולפקח ולהקפיד האם העיסוק נעשה על ידי מי שהוסמך לכך.
 
3. בתרחיש שבו יפגע עובד העוסק במתקן חשמל (כמשמעותו בחוק החשמל ובתקנות שמכוחו), ברור שמחלקת הפיקוח, שבראשה הינך מוצב, תחקור ואף תמליץ, הן לענין ההתנהגות בעתיד והן לענין האישום של מי שגרמו להיווצרות התרחיש ולתוצאותיו.
 
4. להלן ציטוט ממקורות החקיקה השונים והערות:
"בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות) תשנ"ו – 1996
5. מינוי ממונה על הבטיחות
(א) מעביד ימנה לממונה על הבטיחות במפעל בעל אישור כשירות.
(ב) לא ימנה מעביד אדם לממונה על הבטיחות במפעל הנמנה עם הענפים המפורטים בתוספת השלישית, אלא אם כן רכש נסיון של שנתיים לפחות בענף שעמו נמנה המפעל.
ובתוספת שלישית (תיקון: תשנ"ט)  לענין (תקנה 5 (ב)) בין היתר: חשמל, אלקטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה. מכאן שעל אותו ממונה בטיחות להנהיג שיטות עבודה בטוחות במפעלי
החשמל, האלקטרוניקה והמיקרואלקטרוניקה, ועל אגף הפיקוח על העבודה, לפקח על קיום הוראה זו. השאלה המתבקשת הינה: כיצד יבצע ממונה הבטיחות את מלאכתו
נאמנה, אם אין באפשרות המפעל להדריך את עובדיו כנדרש בחוק החשמל ולהכשירם כחשמלאים מסווייגים? עוד ישאל השואל: כיצד יתכן שהמפקחים של אגף הפיקוח, אינם בודקים את קיום הוראות הדין לענין החובה שלא להעסיק בעבודות חשמל את מי שאין בידו רשיון מתאים".
 
5. שאלה נוספת מתבקשת: כיצד יכול המפעל וממונה הבטיחות, לזהות סיכוני חשמל ולהדריך לגביהם כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) תשנ"ט – 1999, אם אין לו כלים לכך מאחר שמפקח העבודה הראשי מתנער מאפשרויות ההדרכה, למרות שמתפקידו לאכוף את דרישות תקנות אלה ובכלל זה, שההדרכה הנדונה תעשה על ידי המוסד לבטיחות ולגיהות (שאין לו ידע, ניסיון והסמכה לכך) או על ידי אדם או מוסד אחר כנדרש בתקנה 3. "הדרכת עובדים" כדלקמן:

(ג) הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות או מוסד אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי.
    כל הקורא את התקנה, שיש להניח שמפקח עבודה ראשי, היה שותף
    להכנתה, מבין שכאשר מדובר במנהלי עבודה ועובדי תחזוקה של מפעלים
    העוסקים בייצור או בתחזוקה של מתקני חשמל, הרי שהחובה להדריכם
    הינה דווקא באמצעות מי שמפקח עבודה ראשי, הטוען שאין לו נגיעה
    לנושא, צריך לאשר.
 
6. ברצוננו להטיל אור גם על תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל) תש"ן – 1990 אשר תוקנו מכח פקודת הבטיחות בעבודה. בתקנות אלה:

"מכשיר חשמלי" - ציוד חשמלי המיועד להמרה במתכוון של אנרגיה חשמלית, באנרגיה חשמלית אחרת או באנרגיה מסוג אחר;
"מיתקן חשמלי" – מיתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל הקשורים במיתקן;

ביצוע עבודות במיתקן משוחרר ממתח גבוה עבודות בהעדר מתח יש לבצע בדרך הבאה:
(א) פעולות מתוכננות של ניתוק מיתקן חשמלי, בדיקת העדר מתח, התקנת מקצרים וחיבורו מחדש למתח חייבות להיעשות לפי הוראה בכתב מאת חשמלי.
(ב) החלק של המיתקן החשמלי שבו אמורה להתבצע העבודה יופסק וינותק ממקור המתח באופן גלוי לעין ויובטח בידי חשמלאי על ידי התקן נעילה אמין ושלט אזהרה מתאים.
(ג) החשמלאי יבחן העדר מתח באמצעות בוחן מתח מתאים, נוכח החשמלאי בהעדר מתח, יקצר את כל מוליכי המופעים ואת מוליך האפס להארקה.
(ו) חיבור מחדש של מתח למיתקן החשמלי יבוצע בידי חשמלאי ורק לאחר קבלת הודעה, בכתב, מאחראי על ביצוע העבודה, שכל העובדים עזבו את מקום העבודה, רוכזו במקום מוסכם או שוחררו ושאפשר לחבר מתח.

תקנות אלה קבעו "חשמלאי" ולא הגדירו ובצדק, שכן הכל תלוי בסוג המתקן ובהתאם לכך בחשמלאי המתאים מבחינת רשיונו. הדעת נותנת שאשר מדובר במכשירים או במתקנים אחרים שלגביהם יש צורך ברשיון של חשמלאי מסוייג או של חשמלאי שרות, על המעסיק להכשיר את עובדיו לכך, שאם לא כן כיצד הוא יעמוד בדרישות התקנות שנמנו וכיצד מפקחי העבודה של האגף הפיקוח על העבודה יפקחו על קיומן של תקנות אלה?
 
במאמר מוסגר יאמר, שהפיקוח אינו מקפיד על קיום התקנות הנדונות (במפעלים שבהם אנו יועצים). האם בכך אין המדינה באמצעות מפקח, נותנת יד לאי מילוי הוראות התקנות ולהפיכתן לאות מתה? האם אמנם ניתן לאמר שלאגף הפיקוח על העבודה אין נגיעה לנושא?
 
7. תקנות רבות אחרות עליהם אגף הפיקוח על העבודה מופקד, שכן הן תוקנו מכח פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל – 1970 או מכח חוק אירגון הפיקוח על העבודה התשי"ד – 1954, עוסקות בענינים שבחשמל אשר רק חשמלאי רשאי לעסוק בהם. למשל: מכירת מכונות, כלי עבודה חשמליים וציוד, תחזוקתם ותיקונם נעשים על ידי יצרנים או על ידי יבואנים. במסגרת המכירה נעשית גם פעולת הדרכה של הלקוח. את כל אלה מבצעים גם אנשים שבפועל אין בידיהם רשיון חשמלאי ואשר אילו היו בעלי רשיון של חשמלאי שירות היו יכולים לעסוק בכך. להלן נוסח התקנות: תקנות בטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד) תשס"א – 2001

איסור מכירה
(א) לא ימכור אדם לשימוש במפעל מכונה או פריט שאינו ממלא אחר דרישות הפקודה, תקנותיה או התקן, הכל כמפורט בתוספת השניה.
ובתוספת השניה:
7. כלי עבודה חשמלי מיטלטל
(א) סעיפים 37 עד 39, 44 ו- 45 לפקודה;
(ב) תקנה 6 (א) ו- (ב) לתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש"ן – 1990;
(ג) ת"י 757 – כלי עבודה חשמליים מיטלטלים המוחזקים ביד: דרישות בטיחות כלליות;
מכאן שהתקנות הנדונות עוסקות גם בכלים בציוד ובמתקנים חשמליים. חברות יצרניות בישראל עלולות להיכשל, שכן אין עובדיהם מוכשרים כחוק ואינם בעלי רשיון חשמלאי שרות.
 
מהראוי לציין שהכשרת חשמלאי שרות הינה בפעולת הדרכה של 80-100 שעות להבדיל מהכשרת חשמלאי מוסמך. גם שכרם של אלה אינו שווה.
 
ברצוננו להפנות את תשומת ליבך, שעל פי חוק החשמל ותקנותיו, הרי שגם התקנת נפץ חשמלי, הינה עבודה שיוחדה לחשמלאים. הרי ידוע שאגף הפיקוח על העבודה אחראי על קיום הדרישות.
 
תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש) תשנ"ד – 1994
    בחלק א' של התוספת השניה לתקנות הובאו הדרות כדלקמן:
    "מכשיר פיצוץ" – מכשיר מיוחד המשמש כמקור זרם לפיצוץ נפץ חשמלי,
    המחולל חשמל או פועל בעזרת סוללות חשמל;
    "מפקח עבודה אזורי" ו"מפקח עבודה ראשי" – כמשמעותם בחוק ארגון
    הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954, שנתמנו למפקחים לענין החוק;
    "נפץ" – אבזר המשמש להפעלת מטען חומר נפץ, לרבות נפץ רגיל, נפץ 
    חשמלי, נפץ השהיה ונפץ השהיה לפתיל רועם ונפצים המופעלים באמצעים
    אחרים שאישר לשימוש מפקח עבודה אזורי;
    "נפץ השהיה" – נפץ חשמלי שתוכנן לפעול זמן קצוב לאחר הפעלתו,
    המכיל אלמנט השהיה המותקן בין אלמנט הצתת מטען הנפץ ובין חומר
    הנפץ שבנפץ.
 
    בפועל אגף הפיקוח על העבודה מתיר התקנת נפצים חשמליים כפי שנקבע בתקנות אלה:
    13. טיפול על-ידי מורשים
    (א) לא יטפל אדם בחומר נפץ אלא אם כן הוא הממונה על הפיצוצים, מפוצץ מקצועי או שהוא פועל לפי הוראותיו ובהשגחתו הישירה של הממונה על הפיצוצים (להלן – עוזר).
 
אין כל חובה שאלה יהיו חשמלאים גם בתקנה 15: "תכונות כישורים והסמכה". לא נקבע שאלה יהיו גם חשמלאים ולפחות חשמלאים מסויגים ענין הנדון. הכל כמובן בניגוד לחוק החשמל ותקנותיו. אמנם המחוקק לא התרשל ואין חסר בתקנות אלה, שכן בתקנה 15 תקנת משנה (2) נקבע, שעל ממונה הפיצוצים לעמוד בבחינות על פי תוכנית שאישר מפקח עבודה ראשי. ברור שעל מפקח עבודה ראשי לבחון את כל הסיכונים שבעבודת הממונה על הפיצוצים וכן את הוראות הדין. כאשר דובר במי שחייב להתקין נפצים חשמליים במסגרת תפקידו, יש להכשירו לקבלת תעודה של חשמלאי שרות לפחות לענין טיפול בנפצים. הקורס, תוכניתו, הדרכתו והבחינות על פיו חייבים להיות באישור מפקח עבודה ראשי. האם עדיין ניתן לאמר "שלאגף אין נגיעה לנושא"?
 
לסיכום:
כל הקורא את החקיקה הענפה, כל הבוחן את תפקידי האגף לפיקוח על העבודה, יכול להבין שלאגף יש גם יש נגיעה לנושא הכשרת חשמלאים מסויגים וחשמלאי שרות. טוב יעשה האגף אם יערך לכך וטובה


פנו אלינו להזמנת פגישה/חוות דעת משפטית

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן:
10 + 11 =