מיקום: מאגר פסקי דין בבטיחות
מתקני שעשועים - האם מתאים לכולנו?
תא 76036/04 ארד שי נ' לונה פארק ת"א-עיר השעשועים בע"מ (תל-אביב-יפו)
על הסכנות במתקני שעשועים
פסקֿ-דין
התובע, בילה עם חבריו במתחם השעשועים ה'לונה-פארק' בתל אביב. התובע עלה על מתקן המכונה TOP SPIN.
מדובר במתקן הבנוי ממסגרת פלדה, באורך של כשמונה עשר מטר, אליה מחובר תא דמוי ספינה ובו ארבעים מושבים בשתי שורות אופקיות. שתי זרועות, המונעות באמצעות מנוע חשמלי, מסובבות את ה'ספינה' במסלול מעגלי סביב ציריה.
המשתמשים במתקן קשורים למושבים באמצעות שני מחסומי בטיחות וכן באמצעות בליטה במושב אשר מונעת תזוזה של אגן המשתמש קדימה ואחורה. המחסום התחתון עולה באופן אוטומטי מרצפת המתקן לכיוון הבטן העליונה, והמחסום העליון יורד מעל ראשו של המשתמש וחובק את צווארו. הפעלת מחסומי הבטיחות נעשית באופן אוטומטי טרם הפעלת המתקן, על-ידי מפעיל שעומד מחוץ למתקן.
התובע וחבריו התמקמו במושבי המתקן ואז הופעלו מחסומי הבטיחות. לאחר הפעלת המחסום התחתון הופעל המחסום העליון וירד מעל ראשו, ומיד חש התובע בלחץ אדיר של המחסום על כתפיו באופן שמחץ אותו אל המושב. הוא ניסה להשתחרר אך לא הצליח. הוא וחבריו זעקו לעזרה אך איש לא שמע את צעקותיהם והמתקן הופעל. במהלך פעולת המתקן, שכללה סיבובו והיפוכו בעוצמה, הוגבר הלחץ על גופו של התובע והוא סבל מכאבים עזים.
לטענת התובע, לחץ המחסום על גופו נוצר כתוצאה מכך שהמתקן, ובמיוחד המחסום העליון, לא התאים למידותיו ולגובהו - 1.95 מטר.
כאן המקום לציין שבתמיכה לטענותיהם הגישו הצדדים חוות דעת מומחים בנושא בטיחות המתקן. מטעמו של התובע הוגשה חוות דעת שערך ד"ר אלעזר איל-ביקלס. הנתבעות הגישו חוות דעת שערך המהנדס מיכה מסטרמן בה טען, בין היתר, כי אדם שגובהו 1.95 מ' היושב במושב של המתקן לא יכול להיפגע על ידי מנגנוני הבטיחות.
המסקנה אליה הגיעה השופטת הנכבדה בעת ביקורה במקום התאונה, היא שאדם שגובהו בגבולות 1.95 מ' או בקירוב והוא בעל מבנה גוף רחב וכזה שפלג גופו העליון ארוך, עלול להיקלע למצב בו הסוגר העליון של המתקן ירד על כתפיו באופן שיפעיל עליהן לחץ.
השופטת קבעה כ, נוכח הממצאים והוראות היצרן לפיהן על המפעיל לאסור שימוש במתקן של מי שגובהו מעל 1.95 מ' ושל מי שמבנה גופו חריג, חובה היה על הנתבעת לנקוט בכל האמצעים כדי לאתר את אותם בעלי גוף שלא מתאימים לשימוש במתקן או שהמתקן עלול שלא להיות בטוח עבורם, ולמנוע עלייתם למתקן. חובה היה עליה גם לנקוט באמצעים כדי להביא את הסיכון לידיעת המבקרים העומדים להשתמש במתקן על ידי הצבת שילוט מתאים בסמוך אליו.
התובע, בילה עם חבריו במתחם השעשועים ה'לונה-פארק' בתל אביב. התובע עלה על מתקן המכונה TOP SPIN.
מדובר במתקן הבנוי ממסגרת פלדה, באורך של כשמונה עשר מטר, אליה מחובר תא דמוי ספינה ובו ארבעים מושבים בשתי שורות אופקיות. שתי זרועות, המונעות באמצעות מנוע חשמלי, מסובבות את ה'ספינה' במסלול מעגלי סביב ציריה.
המשתמשים במתקן קשורים למושבים באמצעות שני מחסומי בטיחות וכן באמצעות בליטה במושב אשר מונעת תזוזה של אגן המשתמש קדימה ואחורה. המחסום התחתון עולה באופן אוטומטי מרצפת המתקן לכיוון הבטן העליונה, והמחסום העליון יורד מעל ראשו של המשתמש וחובק את צווארו. הפעלת מחסומי הבטיחות נעשית באופן אוטומטי טרם הפעלת המתקן, על-ידי מפעיל שעומד מחוץ למתקן.
התובע וחבריו התמקמו במושבי המתקן ואז הופעלו מחסומי הבטיחות. לאחר הפעלת המחסום התחתון הופעל המחסום העליון וירד מעל ראשו, ומיד חש התובע בלחץ אדיר של המחסום על כתפיו באופן שמחץ אותו אל המושב. הוא ניסה להשתחרר אך לא הצליח. הוא וחבריו זעקו לעזרה אך איש לא שמע את צעקותיהם והמתקן הופעל. במהלך פעולת המתקן, שכללה סיבובו והיפוכו בעוצמה, הוגבר הלחץ על גופו של התובע והוא סבל מכאבים עזים.
לטענת התובע, לחץ המחסום על גופו נוצר כתוצאה מכך שהמתקן, ובמיוחד המחסום העליון, לא התאים למידותיו ולגובהו - 1.95 מטר.
כאן המקום לציין שבתמיכה לטענותיהם הגישו הצדדים חוות דעת מומחים בנושא בטיחות המתקן. מטעמו של התובע הוגשה חוות דעת שערך ד"ר אלעזר איל-ביקלס. הנתבעות הגישו חוות דעת שערך המהנדס מיכה מסטרמן בה טען, בין היתר, כי אדם שגובהו 1.95 מ' היושב במושב של המתקן לא יכול להיפגע על ידי מנגנוני הבטיחות.
המסקנה אליה הגיעה השופטת הנכבדה בעת ביקורה במקום התאונה, היא שאדם שגובהו בגבולות 1.95 מ' או בקירוב והוא בעל מבנה גוף רחב וכזה שפלג גופו העליון ארוך, עלול להיקלע למצב בו הסוגר העליון של המתקן ירד על כתפיו באופן שיפעיל עליהן לחץ.
השופטת קבעה כ, נוכח הממצאים והוראות היצרן לפיהן על המפעיל לאסור שימוש במתקן של מי שגובהו מעל 1.95 מ' ושל מי שמבנה גופו חריג, חובה היה על הנתבעת לנקוט בכל האמצעים כדי לאתר את אותם בעלי גוף שלא מתאימים לשימוש במתקן או שהמתקן עלול שלא להיות בטוח עבורם, ולמנוע עלייתם למתקן. חובה היה עליה גם לנקוט באמצעים כדי להביא את הסיכון לידיעת המבקרים העומדים להשתמש במתקן על ידי הצבת שילוט מתאים בסמוך אליו.
תוכן נוסף
ית משפט השלום בירושלים, כב' השופטת מרים אילני, ת"א 12692-08 ע.ב. נגד מועצה מקומית הר אדר התובע, יליד 1993, נפגע ביום 27.10.01 במהלך ביקור באתר חטיבת הראל שבאזור הר אדר...
|
||
תביעת שיבוב ת"א 15887-04-10, מחוזי מרכז – לוד, כב' השופט אהרון מקובר
המל"ל נגד נ.צ.ב. בניה..
|
||
ע"א 3370/12, כבוד השופטים י' דנציגר, ע' פוגלמן, צ' זילברטל בית משפט העליון קיבל ערעור המחזיק בגג שביר
ע"א 3370/12, כבוד השופטים י' דנציגר,.. |
||
ת.א. 17793-03-09 שולמית דגן נגד מדינת ישראל, בית משפט השלום חיפה, כב' השופט א.סלאמה התובעת הינה ילידת 1948 עבדה כמורה להתעמלות אצל הנתבעת, החל משנת 1970 ועד לשנת 2007... |
||
בית משפט השלום אשדוד, ת.א. 1240-05, בפני כב' השופט חיים חדש ולנטין בוצ'רוב נגד מדינת ישראל- משרד הכלכלה- אגף הפיקוח על העבודה נגד צד שלישי א.גליס ובניו בע"מ המדובר בתובענה נזיקית, שהגיש התובע, עקב ובעקבות תנאי עבודה קשים להם נחשף במהלך עבודתו.. מיקום: חדשות ועדכונים / מאגר פסקי דין בבטיחות
|
||
![]() |
פסק דין בית משפט השלום - האם ניתן להגיש את דוחות המעבדות כראיה שהינה רשומה מוסדית? התובע בתיק א 000134/95, בפני כב' השופטת עיריה מרדכי, בבית משפט השלום בבית שאן,.. |
פנו אלינו להזמנת פגישה/חוות דעת משפטית